עובדות

לכב'
הגב' אילנה לב - ארי הי"ו

שלום רב!

במכתב זה ברצוני להודות לך על קשר נפלא הנפרס על פני שנים ארוכות.

הגעתי אלייך לפני כשש שנים דרך מכרים משותפים, כאשר מצבי בכל התחומים היה בכי רע : גרוש, מנותק כמעט לחלוטין מילדי, ללא עבודה מסודרת, שקוע בחובות אדירים, מתגורר בדירה שכורה ישנה עם אוסף גרוטאות ישנות בתור רהיטים וכמובן – במצב נפשי גרוע מאד.  מצב שנראה לכאורה  - כדרך ללא מוצא.

ממך קיבלתי בתחילה עידוד ותמיכה רבים, ולאחר מכן קיבלתי ממך את הנכס החשוב ביותר, והוא – צורת ראיית הדברים בצורה נכונה  מתוך מודעות ואמונה עמוקה בדרכיו של הקב"ה  בורא העולם ומנווטו, בהשגחה  פרטית מתמדת.

למרות שאני אדם דתי מאז ומעולם, בד"כ ראיית הדברים והאמונה הייתה   "מצוות אנשים  מלומדה" דהיינו מושג מוכר אבל לא הפנמתי אותו באמת.

ממך למדתי, ועל כך אודה לך עד סוף ימי, אמונה אמיתית מהי.
להבין, לדעת, ובאמת לחוש ולחיות את מציאותו של הקב"ה והשגחתו בכל רגע ורגע.

ממך למדתי מהי תשובה אמיתית, מהי הכרת הטוב אמיתית לקב"ה על כל נשימה ונשימה, על כל מה שנתן לנו ועל מה שלא נתן לנו.
ממך למדתי לא לדרוש מקב"ה דבר, אלא לבקש.
ממך למדתי מהי תפילה אמיתית ולא מלמול שפתיים מורגל בלבד.
וממך למדתי לתת לקב"ה כמיטב יכולתי.

ו"ראה איזה פלא", אני כותב לך היום כאשר אני נשוי באושר, מתגורר בדירה יפיפייה, אב מאושר לבת נפלאה ומתוקה להפליא, ללא חובות ומעל הכל – חש בכל רגע את הקב"ה  ומציאותו – בעבודה, ברחוב, בבית וכמובן בתפילה אמיתית.

ועל כל זאת מודה אני וחוזר ומודה לקב"ה ולך – שדרכך ובהדרכתך הגעתי אליו.

החותם מתוך הערכה רבה מאד ועמוקה
א.  א.


שלום רב,

שמי איריס, אני נושאת את שמי בגאון ובאהבה רבה.
פעם, עד לפני כשש וחצי שנים – מאד – מאד  לא אהבתי את שמי. עד  אשר פגשתי את אילנה לב-ארי.

חיי מתחלקים לשתי תקופות מרכזיות – עד אשר פגשתי את אילנה ולאחר שפגשתיה.
הסתבר שיש בתוכי לפחות שני אנשים ששמם איריס.

איריס הקודמת – אשר באה מעולם האקדמיה, דרך עיסוק בחומר נוצץ, קשה ויקר, קר ומנוכר  – הקרוי "אבנים טובות" (!?), של חלוקה למעמדות בזכות ה"מה יש לך" ולא בזכות "מי אתה – האדם". איריס, של קור רוח, הגיון צרוף והוכחות חותכות מול עיניה, איריס עיסקית – גם בחייה הפרטיים. אך גם איריס אשר הבינה כי יש בכל זאת משהו מעבר לכל אלו.  חיפשתי תשובות בכל מיני תחומים איזוטריים, מיסטיים ורוחניים. אין ספור כספים זרקתי בכל מיני  סדנאות לחיפוש "האני". לא מצאתי.

 עד שפגשתי את אילנה.
עד שפגשנו את אילנה – אני – וכל ה”האיריסים" שבתוכי.
איריס הנוקשה, ההגיונית, החרדה לעצמאותה ולדעותיה, המקובעת בתוך עולמה, העקשנית,  העובדתית , המעבירה הכל דרך מסננת הנמצאת בראשה, תחת מעטה ההגיון אך לא הלב – רוצה לראות נס – כאן ועכשיו. איריס החיה חיים אשר "כולם" ציפו שתחיה. איריס שלא אהבה את שמה.

אילנה  - בסבלנות אינסופית – החלה לגלות  את "ה–איריס" – המיוחדת  - שרק היא ראתה. היא – מול כל העולם  ונגדי. למעשה – נגד ראשי . לא הבנתי זאת אז. נלחמתי בה בכל הכוח : לי אף אחד לא יגיד מה לעשות, לא יכופף אותי ולא יעקוף אותי ובוודאי שלא ישבור לי את האגו. הגבתי על  כל אשר אמרה לי בקור, בהתנשאות, בטונים קשים ובשפת גוף עויינת. הפעלתי את כל התחמושת שראשי סיפק לי.
פחדתי לעזוב את המוכר – הכח המדומה. השליטה המדומה. המסכה.

אילנה  לא וויתרה, כיוון שאילנה ראתה את נשמתי , את איריס האחרת, משתקפת וזועקת לפרוץ החוצה ולחיות את חיי – ולא חיים אשר מצפים שאחיה.

אילנה – אשר ראתה את הכמיהה הפנימית שלי לחיים, אך גם ראתה את המלחמה של ראשי בלהעניק לעצמי את חיי.

אילנה היא זו שלחמה את מלחמתי בלאזן את כל איריסים שבתוכי, שנלחמה בי למען עצמי. לימדה אותי להפסיק לפחד. לימדה אותי לחוש, לחוות, להזיל דמעה – דבר שלא ידעתי מהו. לימדה אותי לאהוב את שמי – שרה לי אותו – לאוזניי, לנשמתי. בלהעיר את איריס האחרת, הרכה, המסתתרת תחת מעטה הקור -  העניקה משמעות לשמי – ולמעשה לקיומי.

שאלתי אותה לא פעם – מה יוצא לך מזה? מה איכפת לך ממני?
ענתה לי – שכרי הוא – שתצאי מהקור של מה שאת סיגלת לעצמך וקראת לו "חיים"  – ותפרחי כמו איריס – תחיי ותחווי את החיים האמיתיים – של שמחה, בכי, צחוק, אהבה, אמונה. חיים נטולי פחד. חיים שאלוהים התכוון שתחיי אותם, על כן העניק לך אותם.

דרך אילנה התחילה לצאת לעולם איריס האחרת . איריס שהבינה שהקיום שלה לא מותנה באושרו של מישהו ובוודאי שלא בקנייתו.  איריס שהעניקה למשפחתה שפע חומרי וזכתה לדלות רוחנית, בחוסר אהבה וניכור, כשלמעשה הייתה מנוצלת, אך לא רצתה לראות.
דרך אילנה הבינה כי הקיום המוחלט נובע מתוך האמונה הנקיה ביותר ונטולת האינטרסים. איריס אשר גילתה שליחות אמיתית ולא שרלטנות. איריס שקיבלה תשובות אמיתיות. איריס שקיבלה את חייה והחלה לשלוט בהם במקום שהחיים ישלטו בה.

ואכן – זאת אשר קיבלתי בזכות אילנה ודרך אילנה - דברים אשר ניתן לקבל אותם אך ורק דרך שליח אמיתי.
בהדרכתה ובליווי הצמוד של אילנה הגעתי למקום בו אני נמצאת כיום –   הצלחתי ליצור זוגיות בגיל מאוחר, עוסקת  בתחום הקרוב לליבי, הצלחתי למצוא את ייעודי , לתקן מערכות יחסים מזיקות של חיי,   הגעתי לשלום עם עצמי , כך שאפילו היחס הקר של אמי בחתונתי לא הצליח לערער את היסודות החדשים שבניתי.
הצלחתי למצוא את אשר חיפשתי – את השלווה והסיפוק מהחיים. 

את כל אלה מצאתי דרך אדם אחד – שהעניק לי למעשה עולם ומלואו – מתוך שליחות.
כיון שהגעתי מעולם בו מזהים אבנים טובות – זיהיתי כי כאן – זה הדבר האמיתי -  כי רק מתוך שליחות אמיתית ניתן לבצע את אשר מבצעת אילנה.

על כך – תודתי לך  -    אלוהים ששלחת בדרכי את שליחתך, תודה מקרב לב – לך אילנה  - על שנולדתי בזכותך מחדש.  שהכנסת אותי אל ליבך ואל ביתך.
תודה לך שהענקת משמעות לקיומי.

איריס בת שרה


שלום, שמי אלה ואני בחורה בת 32, שמאחורי 4.5 שנות היכרות עם אילנה.

הגעתי לאילנה לאחר שקראתי כתבה שנכתבה עליה בעיתון לאישה . הסיבה שהלכתי לאילנה בניגוד לשאר בני האדם היא , שאילנה אינה עוסקת בהוקוס פוקוס, אלא בעבודה אישית פנימית , אילנה מכוונת שהאדם יפעל בעצמו לשינוי גורלו , ע"י  עשייה עצמית ונכונה  ואמונה מלאה בקב"ה.

כאשר הגעתי לאילנה הרגשתי שאלוהים נענה לבקשותיי – ימים ולילות הלכתי בוכייה פיזית וגם בתוך ליבי פנימה , ששאר בני האדם לא יראו. הייתי חיה אך ורק על פני השטח – קמה בבוקר לעבודה, בקשר עם המשפחה בקשר עם החברות, אבל לא באמת נמצאת שם, הייתי אדם כלא קיים, קשריי עם משפחתי היו על בסיס של ניצול, לנקות את הבית, סידורים בשביל המשפחה, לטפל באחיינים שלי שחוזרים מהגן ופשוט לתת ללא סוף. אבל אף אחד לא עצר לרגע לתת לי יחס חם או הרגשה של אדם בעל עמדה מסוימת, עקרונות מסוימים או הרגשה של אדם עם רצונות משלו. התשובות שקיבלתי היו "הכל עושים למען המשפחה" בזה היו משתיקים אותי, נתנו לי להרגיש "מה את מבינה?" ולאט לאט הלכתי ודעכתי הרגשתי אבודה, מנוצלת, לא חשובה והסתגרתי בתוך עצמי ולעמוד על שלי , בהחלט לא היה בלקסיקון שלי. מטרת חיי הייתה להעניק לסביבתי ע"י דריכה עצמית.

הכל הפסיק כאשר הגעתי לאילנה, ובאילנה מצאתי וקיבלתי: חום רב, הערכה עצמית ועמידה ולמידה על מי אני, מהם יכולותיי, למה אני מסוגלת, אילנה בסבלנות אין ספור קילפה ועדיין מקלפת קליפה אחרי קליפה , על מנת , להראות לי , מי אני האמיתית ומה הם ייעודיי בחיים .
אילנה אמרה לי את כל האמת לגביי כל דבר שקשור בחיי והראתה לי דברים שלא היה לי נוח ולא רציתי לראות, אילנה ישבה ועדיין יושבת ומלמדת אותי מה העיקר בחיים ומה טפל וכיצד לבחור בחיים. אילנה יושבת ומשוחחת עימי כמו שאימי היתה אמורה להדריך וללמד אותי אך לא עשתה כן.

בזכות אילנה ואך ורק בזכותה אני פשוט חיה במלוא מובן המילה במציאות ולא רק על פני השטח בלבד. הכרתי את בעלי בזכות אילנה,  ובזכות אילנה למדתי להעריך אתו כאדם . לדעת מהם הדברים החשובים שצריך להסתכל עליהם
כאשר את עומדת לבחור בבן זוג לחיים, וכן בזכותה אני זכיתי להתחתן ולהקים בית מלא אושר ושלווה. וגם בעלי זוכה כיום להכיר מיהי אילנה.

כיום לאחר 4.5 שנים של היכרות מעמיקה עם אילנה אני יכולה לומר – שרק כאשר אני שומעת בעצתה של אילנה ולא מסתתרת מאחורי העצלות של חוסר עשייה או חוסר נוחות מסוימת אני זוכה לברכה ענקית בחיי ובעשייתי.

אני אוהבת את יושרה של אילנה ואת פועלה ומעריצה אותה על כך שלא וויתרה לי ועליי, שאמרה לי את האמת על חיי. שהדליקה לי את האור באותה דרך שבה הלכתי ולא מצאתי את עצמי.

אין דרך או אפשרות להעלות  , 4.5 שנים מלאות, מספקות, נהדרות, קשות ומקסימות בעמוד אחד או במספר עמודים. רק אדם אשר יבוא וירצה , אפילו מבחוץ , להסתכל עלינו, יראה מולו נפלאות טבע , שאינו זקוק לתיאור במילים.

וברצוני לנצל הזדמנות זו ולומר לאילנה תודה – תודה על הכל. תודה על אמירת האמת, תודה על כך שאת קשה כאשר צריך להעיר אותי ואת רכה כאשר צריך לעטוף אותי ותודה שאת שם: בוקר,  צוהריים וערב, מתי שאני רק רוצה.

תודה שבזכותך אני זכיתי בחיים נפלאים, מאושרים ומלאי אהבה ואני יודעת שכאשר את רואה אותי מאושרת , את מאושרת.

אלה


אני יושבת וחושבת במה אפשר להתחיל ומגיעה למסקנה שאף פעם לא תהיה התחלה כמו שאף פעם לא יהיה סוף.

אני אדם שחי עם אמא  (אילנה ) 19 שנה וכל יום שעבר במשך ה- 19 שנה זה סיפור בפני עצמו, בכל יום עולה משהו חדש שממנו למדתי המון.

בזכות אמא למדתי מה לקחת ממה שאני חווה, למדתי גם שהגדולה של האדם זה לא תמיד לחוות על בשרו, אלא לפעמים ללמוד מניסיון של האחרים, כי פה זה מראה על כך שאתה מספיק בוגר להבין שאותו אדם לא סתם עבר דרכך, אלא בכדי שתוכל ללמוד ממנו.

לי באופן אישי היה קשה לקבל את אמא כמו שהיא היום, אני זוכרת את אמא כ- אמא שהולכת לאסיפות הורים, יוצאת לטיול, נהנית מהחיים (ככה אנחנו כבני – אדם רואים את הדברים התפלים המוחשיים כהנאה).
אך עם הזמן שאמא השלימה עם מה שהיא, היא כבר לא יכלה לספוג את הסביבה שבחוץ ופה נגמרו כביכול ה"חיים" שבהם יצאנו רק להנאות. החיים הפכו להיות רציניים יותר ורק כשבאמת היה מתאפשר היינו יוצאים.

אמא חשה דברים שאנחנו לא חשים ולכן לא יכולים להבין אותה. בהתחלה היא הייתה יוצאת ורואה את הרוע שבאדם ולפעמים קשה היה לה לספוג זאת.

היום שבגרתי יותר, אני מבינה מאיפה אמא פעלה, אמא היא אדם מיוחד אשר כל יום סובבים אותה אנשים אשר להם היא עוזרת . היא וויתרה על מוחשי בכדי לקבל רוחני, היא ויתרה על התפל כדי להבין את העיקר. היא ויתרה על עצמה כאדם כדי לקבל את עצמה כשליחה, היא ויתרה על המון בכדי לקבל את אלוהים ואת ייעודה.

אבל על דבר אחד היא לא ויתרה על  דרכה באמונה , אשר ה' מכוון אותה   ולכן היא מה שהיא היום, אדם מיוחד , אשר יש ללמוד ממנו רבות , באה לעזור לזולת ולגרום לו לחיות בדרך האמת, לחיות חיים נכונים. לתקן את מידותיו והחלטותיו.

לפעמים אני רוצה לדבר עם אמא על נושאים מסוימים בעקבות מה שהיא, שליחה של בורא עולם. ואז אני חושבת ואומרת אבל זו אמא, אך אני טועה , אמא יודעת להבדיל –בזמן עבודה היא לוקחת אותי כאדם בלבד  ,ללא רגשות של אם ובת, אני לא אומרת שאני תמיד קשובה , אבל אז אני נכוות וכואבת .

דרכה של האמת קשה מאוד , מתנגשת עם החמדנות שאנו סיגלנו לעצמינו כיום .

דנה לב - ארי


שמי אירנה והכרתי את אילנה לב-ארי לפני כ-17 שנים . חברה משותפת הכירה בנינו. באתי אליה לייעוץ . שמעתי את האמת שלי שהוטחה בפניי. לא קבלתי אותה, את האמת .   לא היה לי נוח לקבל את האמת.

העדפתי להמשיך בבינוניות של חיי ובחוסר המנוחה.
פניתי לכל מיני מיסטיקנים המתיימרים "לגלות לי את הנסתר". וכך נאמר לי על ידיהם :- מה אני "סוחבת " חיי נישואין ושני ילדים ובית , ומפרנסת את כולם . "עם כל הכבוד" נאמר לי גם מה היו גילגוליי הקודמים, הרי הפלא ופלא – מסתבר שהייתי מלכה בגלגול הקודם, ונסיכה – שניים קודם,  ועוד שנה אני עוברת לגור בחו"ל ותיכף יהיה לי גם ילד שלישי. אני גם מיד עומדת לזכות בלוטו. מה לא !?  כמעט והתמכרתי. למתיקות שנאמרה לי ולמעשה – גם ציפיתי ורציתי לשמוע.

בעיה קטנה - התמוטטתי – כשהוריי נפטרו זה אחרי זה בתוך ½ שנה לפני כ – 13 שנה. התקשרתי שוב לאילנה .למרות שהיה לי בעל ושני ילדים ואוסף של מיסטיקנים שניבאו לי הרים וגבעות, מי שאסף את שבריי – הייתה האחת והיחידה – אילנה , למרות כל התמיכה , שוב התנתקתי ממנה וחזרתי לחיי הפטה מורגנה שלי .

כעבור שנים רבות שבתי לאילנה , אדם  שחיצונית נראה 1000000$ , אך מייד זיהתה את אשר מתחולל בתוכי, אדם מרוסק מעול החיים .

אילנה ידעה להעניק לי את אשר הייתי זקוקה לו. היחידה שקראה את נבכי נשמתי. כי מתוך הבנת הנשמה  היא מעניקה לאדם שמולה – את אשר חסר לו. במינון הנכון, במקום הנכון.  ולי – שהיה לי מקום להשוואה  בינה לבין האחרים – ידעתי  -  בפני מי ובפני מה אני עומדת. רק לשליח אמיתי יש את היכולת לגעת בתוככי  הנשמה .
אילנה העניקה לי את החום והעוצמה,  הקימה אותי כמו עוף החול מתוך שבריי – להמשיך בחיי בנתיב הנכון. באמירת האמת – קשה ככל שתהיה. בלא מתק שפתיים , ובוודאי שלא רק אשר נעם לאוזניי. בתוכי ידעתי – שאת אשר נאמר לי – אני זקוקה לו.  לא תמיד הקשבתי. כשהקשבתי – ראיתי את האמת מול עיניי, קורמת עור וגידים – במלוא הדרה, את השלווה, את שמחת החיים, את חדוות החיים – החיות.
את אשר העניקה לי – מתוך נתינה טהורה ומוחלטת.

קיבלתי מאילנה את הליווי הצמוד, שלא אמעד. חיזקה אותי רוחנית  ונפשית. בזכות הדרכתה – קיבלתי את הכוח להתמודד עם חיי, להבין שהם בעלי ערך. שיש לי הזכות לחיים מלאים ולא רק כבת של..., אשתו של..., אמא של ... אלא – אני – האדם.

אני קוראת לאילנה – המתנה של חיי. אכן כזו היא. כיוון שחיי השתנו בצורה הכי מופלאה בזכות המתנה המיוחדת שלי.

אירנה


שמי ורד כהן-ברזילי.  כיום אני בת 31 + 2 בנות, פרודה ומתחילה את חיי מחדש.

נולדתי כבת זקונים למשפחה בת 6 נפשות. משפחה  אשר מושגים כמו :  חום, רגש, אהבה – זרים לה, וכך מצאתי את עצמי מגיל צעיר מחפשת את אשר הייתי זקוקה לו.

בהיותי בת 15, תלמידת תיכון, בתקופה הכי קריטית של חיי- גיל  ההתבגרות, חשתי בעוצמה רבה את החסרון של משפחתיות, חוסר החום, הגיבוי והדרבון ללמוד ולהצליח. שלא לדבר על חוסר האהבה.  וכך למעשה מצאתי את עצמי אצל אילנה לב-ארי.

אילנה, אשר אימצה אותי אל ביתה ואל משפחתה, פתחה את ליבה לילדה בת 15 אשר הייתה זקוקה לחום אימהי  ולהדרכה . אילנה הייתה זו שכיוונה אותי ודרבנה אותי ללמוד ולהצליח. לא הרפתה ממני עד שאגיע למצוינות. אליה הייתי מגיעה לאחר הלימודים ואצלה  למדתי והתכוננתי למבחנים.  לא הרפתה ממני  ולו לרגע, ובפרט ברגעים הקשים ביותר. הייתה מחזקת ומעודדת אותי שאמשיך להאמין בעצמי  ולא אכנע לייאוש והפחד, כיוון שהייתי צריכה להתמודד עם האדישות וחוסר אכפתיות של בני משפחתי.  בזכות תמיכתה הנפשית והרוחנית עברתי את תקופת התיכון ותחילת גיל ההתבגרות בהצלחה.

בסוף כיתה י"ב  חשבתי  שמצאתי את "בחיר לבי", אשר היה מבוגר ממני ב-18 שנה. הייתי נחושה להתחתן אתו. הוריי – באדישות ובחוסר אכפתיות  האופייניים  להם – אפילו  לא טרחו להתערב ולהניע אותי מלבצע  טעות. לאילנה הכרתי אותו כאשר כבר הייתי נחושה בהחלטתי. אילנה רמזה לי בעדינות כי אין הוא בן הזוג המיועד לי, אך כל כך רציתי כבר לעזוב את בית הוריי, שלא אוויתי להקשיב לה, בפרט כשהוריי הביולוגיים  לחלוטין לא הביעו כל התנגדות. נישאתי לו. נפלתי מהפח אל הפחת.

בפגישה נוספת  בין אילנה לבין בעלי , בה  אילנה  הבהירה לו כי היא – בניגוד לבני משפחתי,  עומדת לצידי, ותגונן ותעטוף אותי  בכל עת, הבין בעלי כי הוא עומד בפני אדם בעל עוצמה שאינו נרתע ממנו.   לכן הוא ניצל את תום נעוריי ופחדיי  ולמעשה  בידד  אותי מכל  העולם וסגר אותי בביתי. נכנעתי לו.  תוך פרק זמן קצר גיליתי את גודל אסוני, אך כבר הייתי אם ל – 2 ילדות.

בעלי התגלה כאדם קשה ביותר. דרש כי לא אצא לעבוד  ואהיה תלויה בו בכל דבר. גיליתי שאין לי חיים , ואני נשלטת ע"י רודן שתלטן, אשר גרם לחיי להיות לא חיים.

מתוך ייאוש, זעקתי בליבי לאדם אחד ויחיד שעמד לצידי ברגעים הקשים של חיי – אילנה.  כשקראתי לה בתוך נשמתי – היא עלתה כאור לעיניי.  (כעבור שנים הבנתי שזו תכונתה הייחודית).   התחזקתי. היה בי האומץ להבין שאין הצדקה להמשיך בנישואין אלו,  אך  הכוח לבצע - עדיין לא היה לי.

כעבור תקופה זימן לי הקב"ה מפגש "אקראי" עם אילנה  , בו סיפרתי לה על חיי המרים. אילנה ביקשה שאבוא אליה.  רציתי,   אך הפחד מזעמו של בעלי עצר מבעדי מלהגיע. 

כך חלפו להם חודשים רבים , עד אשר ייאושי גבר עליי  ומצאתי את עצמי דופקת על דלתה של אילנה  בשעת ערב מאוחרת.  אילנה הייתה באמצע שיעור קבוצתי אותו היא מעבירה פעמיים בשבוע.  כאילו ראתה אותי אתמול ולא לפני מספר חודשים - חיבקה אותי חיבוק אמיץ, ביקשה שאצטרף  לשיעור, אשר הנושא שלו היה – זוגיות נכונה ואיך צריך לנהוג בה.

מאותו הערב, בעקבות השיעור,  חיי  קיבלו תפנית חדה . החלטתי לא לוותר עליהם.  התחלתי להגיע לאילנה ללא ידיעת בעלי. שוב הייתה היא זו אשר חיזקה אותי, דאגה שאקום על רגליי, אחייה   את חיי ללא פחד. הייתה לי למשענת עד אשר יכולתי לזקוף קומה ולהגיע להחלטות בוגרות ושקולות. החלטתי שאני רוצה גט.

אילנה ליוותה אותי בכל  שלבי התהליך.  בפגישות עם עורכי הדין, בדיונים. לפני כל דיון יידעתי אותה וערכתי איתה שיחה טלפונית -  שנייה לפני כניסתי לדיון, ברכתה איתי ותהילים בידי.  ברכתה והליווי של אילנה מתבטאים  בכך שהיא מבקשת לכל אחד את הטוב ביותר עבורו.

כך חוויתי את הנס הפרטי שלי – בזכות הליווי של אילנה – למרות שלבעלי היה עו"ד ממולח ולי – רק ייצוג ציבורי, כיוון שלא היה לי מימון – גם כשכל הקלפים היו כביכול לטובתו – התהפכו היוצרות  והיו לטובתי – החלטות השופטים לגבי המזונות, לגבי הבנות.

למעשה –  בזכות אילנה לב-ארי  - כיום אני אדם אחר. בזכות תמיכתה, עוצמתה ויכולתה, שאת כולם העניקה לי באהבה גדולה.
סיפור נישואיי  הסתיים בפרידה, כאשר שתי בנותיי איתי.
סר  ממני הפחד מבני אדם והחשש מלחיות לבד, להתמודד עם החיים.
מאישה תלותית ומפוחדת הפכתי לאדם עצמאי, יצאתי לעבוד, איני תלויה באיש ואני מפרנסת בכבוד את עצמי ואת שתי בנותיי.

עד היום אילנה מלמדת ומכוונת אותי לדרך חיים טובה יותר ומחזקת את אמונתי.
אילנה שומרת עליי ועוטפת אותי בחום, הן בזמן הירידות והן בזמן העליות. היא מלווה אותי ורבים כמותי 24 שעות ביממה. היא יודעת מתי טוב לי ומתי רע לי.
כיוון שהיא  חשה את נשמתי,  תמיד דואגת להעיר לי אותה בזמן סטייתי מדרך האמת, או מזהירה אותי שמא אפגע בדרך בה אני צועדת.

יש לי עוד הרבה ללמוד. הגדולה שאילנה מלמדת אותנו – ללמוד מהחיים שחווינו, לא לחזור על הטעויות, לתקן את המידות שלנו.  לבחור את הטוב לנו.

בזכות אישה צדיקה זו – אילנה לב-ארי – אני  פורחת וחיה חיים מלאים, שמחים  ונטולי פחד.

בזכותה של אילנה, דרך אמונתה ועצם היותה שליחה של בורא עולם, כיום אני אדם שיודע איך לנהוג בצורה נכונה, להבחין בין  טוב לרע. הגעתי לחיים טובים יותר.

מודה אני לקב"ה שהחזיר לי את היקר מכל, ולמעשה העניק לי את אשר מעולם לא היה לי – אמא – אילנה לב-ארי שבלעדיה הייתי אבודה היום .

מודה אני מעומק לבי  לאילנה  על כל מה שעשתה ועושה למעני ולמען שתי בנותיי.

ורד כהן-ברזיל